שיישרף האיזון הקדוש.
אין אצלי בבית מוצרים מהתנחלויות. אני לא קונה בייגלה של בייגל בייגל, ואני לא קונה סודה של סודה קלאב, ואף בקבוק של יקב ברקן לא נפתח אצלי בבית עד שהם עברו לאזור התעשייה בחולדה.
אין אצלי מוצרים שיוצרו בהתנחלויות כי זו הדרך שלי להימנע מלתמוך באנשים שפועלים, לפי מיטב הבנתי, כנגד האינטרס של מדינת ישראל ושלי. מבחינתי, ההיגיון הוא פשוט - אם לא תהיה למתנחלים פרנסה, הם יאלצו להגר לישראל ואז יהיו פחות מתנחלים, מה שלעניות דעתי ולתפישתי יקרב את השלום במזרח התיכון.
קשה לתייג אותי בתור שמאלן קיצוני. אני מתנגד חריף להשתמטות וסירובי פקודה "מטעמי מצפון", כי לתפישתי שינוי במדיניות הממשלה עושים דרך הקלפיות ולא דרך מעשים פרטיזניים של יחידים. אני גם לא ממש מתנגד לגדר ההפרדה - אני פשוט חושב שצריך לבנות אותה על הקו הירוק ולא תוך כדי השתלטות על שטחים של הפלשתינים כדי שלמתנחלים יהיה עוד מקום לשים וילות שהמסים שלי מסבסדים בזמן שממשלת ישראל לא נוקפת אצבע כדי שהמשפחה שלי תוכל לרכוש דירה פה, בישראל.
אני גם תורם את חלקי, מוזר ככל שזה נשמע, לכיבוש - מדי שנה אני יוצא לחודש מילואים שמתבצעים בדרך כלל בגדה המערבית בשמירה צמודה על מתנחלים, שמירה שהמשפחה שלי בירושלים (לא המקום הכי שליו בפלשתינה-א"י) לא זוכה לו. למעשה, בחודש אוגוסט הקרוב אצא לחודש מילואים בנווה צוף, כדי לשמור על בתי המידות של אלו שרוצים לעבוד בגוש דן אבל לא לשלם על הבתים כמו שמשלמים במרכז.
בגלל שהדעה שלי נמצאת במיעוט, והבחירות האחרונות הוכיחו זאת מעל לכל ספק - 3.5 מכל 5 ישראלים הצביעו ליכוד וימינה - ובגלל שאני מתנגד לסירובי חוק לסוגיהם, כאמור, נותרתי רק עם מחאה אחת כנגד ההתנחלויות והמתנחלים: לא לקנות מהם.
לא לפרנס אותם.
לא לסייע להם לממן עוד ועוד אשקוביות שיוצבו במאחזים לא חוקיים, שבאופן פלאי ולמרות שישראל באופן רשמי לא מאבטחת - יקבלו מיד פילבוקס עם כוח צה"לי שישמור עליהם.
לא מסכים לשלם על זה. לא מסכים.
אז כשהילדות רוצות חלבה, קונים להן משהו שהוא לא אחווה, כי אחווה מייצרים בברקן. אני מעדיף לקנות כחול לבן על לקנות משהו שמגיע מהשטחים, ממש כמו שאני מעדיף תמיד לקנות מוצרים שהם תוצרת הארץ ולא דברים מחו"ל.
ככה זה. זו זכותי, וכמו שאני רואה את זה זו גם חובתי, שלא לממן אידאולוגיה שמבחינתי היא הרסנית. כמו שאני רואה את זה, בכל פעם שאני מעדיף מוצר ישראלי על מוצר שמגיע מהשטחים מדובר בהצלחה כפולה: גם לא מימנתי את בעל ההון המתנחל, וגם סייעתי למתחרה הישראלי שלו (שאשכרה מייצר בישראל ומעסיק פועלים ישראלים שמשלמים מסים לישראל ומהמסים שלהם ממשלת ישראל בונה דברים עבור הישראלים).
אבל היום הכנסת החליטה שלהחרים מוצרים מההתנחלויות זה לא חוקי.
החוק האווילי שנקרא "חוק איסור הטלת חרם" קובע שאם אקרא לאנשים לעשות כמוני, ופשוט להימנע מלרכוש מוצרים שמיוצרים בגדה המערבית - אהפוך לפושע. בית המשפט יוכל להטיל עליי קנס של 30,000 שקלים כי לא קניתי בייגלה של בייגל בייגל, ואם יזמתי את החרם על סודה קלאב - דיני יהיה כפל קנס. בשני המקרים, אגב, אם בעל ההון המתנחל יטען שנגרם לו נזק יוכל בית המשפט להחליט שמעבר לקנס עליי לפצות את הגביר מהגדה על הנזק שנגרם לו כתוצאה מאי קניית המוצר שלו.
בדברי ההסבר כותבים הח"כים שהציעו את הצעת חוק איסור חרם, כי "הנחת היסוד היא שאזרח או תושב המדינה לא יקרא להטלת חרם על ארצו שלו או על בעלות בריתה. הנחה זו הופרכה ככל שהדברים אמורים באזרחי ותושבי ישראל. אם ארה"ב מגינה בחוק על ידידותיה, קל וחומר שלישראל קיימת החובה והזכות להגן בחוק עליה ועל אזרחיה."
סליחה שאני מציק לכבודם בשאלה - אבל מה קרה לחופש הביטוי? מה קרה לחופש הקניין? ומה לעזאזל ההבדל בין חרם שלי על מוצרי ההתנחלויות לבין החרם שעושים על הקוטג' של תנובה? הרי גם תנובה היא מוצר ישראלי!
אם מחר תבחר הקשת הדמוקרטית המזרחית להטיל חרם על מוצרים מהקיבוצים על רקע קיפוח ערי הפיתוח במשך ששה עשורים, האם לא נראה בכך כמחאה לגיטימית - בין אם נסכים לה ובין אם לאו? אם בשבוע הבא יחליטו מתנחלים להטיל חרם כלכלי על איקאה כי היא לא מסכימה לרכוש מוצרים מהגדה, האם לא נראה בכך מעורבות פוליטית מבורכת, גם אם איננו ימנים? אם אחרי המשט הבא יחליטו אזרחי ישראל להתייצב כאיש אחד ולהטיל חרם על מוצרים טורקיים, האם חברי הכנסת אקוניס, אלקין, דליה איציק, אלכס מילר ושאר המחוקקים שחתומים על הצעת החוק הזו יעמדו על הרגליים האחוריות ויסבירו לנו שחרם זה אסור???
הרי החוק נועד להגן רק על המתנחלים. הרי הם מעל החוק - וכשהם מוצאים עצמם בסירה אחת איתנו, הישראלים, מיד ירוצו הח"כים מימין לתקן את המעוות. הרי המתנחלים הם בבת עינה של ממשלת ישראל.
בואו נבהיר משהו - אם החוק האווילי הזה, חוק סתימת הפיות התשע"א, יעבור בקריאה שלישית יש לי כוונה להפר אותו תחת כל עץ רענן, ובכל מרכול ברחבי ישראל. הגיע הזמן שהממשלה והכנסת יבינו שהם לא מוזמנים לעגלת הקניות שלי.
עופו לי מעגלת הסופר, קיבינימט!
מדובר בצורת המחאה הלגיטימית ביותר - מחאה כלכלית. אין ממנה נפגעים בנפש, אין הרוגים ואין פצועים. יש רק בעלי הון שעברו לגדה כדי ליהנות מהטבות מפליגות שהמדינה נותנת להם - על חשבוני! - שייפגעו בכיס. בשורת הרווח.
זו מחאה בצורתה הטהורה ביותר. הפציפיסטית ביותר.
היעילה ביותר.
יש דבר אחד מעודד בהצעת החוק הזו - החרם עובד. יש יותר ויותר אנשים כמוני, ישראלים ציונים מהמיינסטרים, שלא קונים מוצרים מהגדה. יש לזה גם הוכחות: מוליטלוק אמורים לעבור ארצה עוד השנה. יקבי ברקן כבר העבירו את הייצור שלהם לישראל, וכך גם עוד עשרות חברות שמבינות שההטבות שהן מקבלות במס, מתבטלות על ידי העובדה שהן פשוט מוכרות הרבה פחות לנו, ולמדינות שמעבר לים.
עוד מאמץ קטן של כולנו, עוד כמה בחירות נכונות על המדף בסופר - וכל הדליה איציקים, ואריה אלדדים וזאב אלקינים ושאר אנשים הזויים שיזמו את הצעת החוק הזאת יישארו עם חוק שלא שווה שום דבר.
איך אשתי אמרה, כשסיפרתי לה על החוק? מה הם יעשו - ירדפו אחרינו בסופר?
אני קונה כחול לבן.
אני קונה תוצרת ישראל.
ישראלי אמיתי, לא קונה תוצרת מפלסטין.
אין אצלי בבית מוצרים מהתנחלויות. אני לא קונה בייגלה של בייגל בייגל, ואני לא קונה סודה של סודה קלאב, ואף בקבוק של יקב ברקן לא נפתח אצלי בבית עד שהם עברו לאזור התעשייה בחולדה.
אין אצלי מוצרים שיוצרו בהתנחלויות כי זו הדרך שלי להימנע מלתמוך באנשים שפועלים, לפי מיטב הבנתי, כנגד האינטרס של מדינת ישראל ושלי. מבחינתי, ההיגיון הוא פשוט - אם לא תהיה למתנחלים פרנסה, הם יאלצו להגר לישראל ואז יהיו פחות מתנחלים, מה שלעניות דעתי ולתפישתי יקרב את השלום במזרח התיכון.
קשה לתייג אותי בתור שמאלן קיצוני. אני מתנגד חריף להשתמטות וסירובי פקודה "מטעמי מצפון", כי לתפישתי שינוי במדיניות הממשלה עושים דרך הקלפיות ולא דרך מעשים פרטיזניים של יחידים. אני גם לא ממש מתנגד לגדר ההפרדה - אני פשוט חושב שצריך לבנות אותה על הקו הירוק ולא תוך כדי השתלטות על שטחים של הפלשתינים כדי שלמתנחלים יהיה עוד מקום לשים וילות שהמסים שלי מסבסדים בזמן שממשלת ישראל לא נוקפת אצבע כדי שהמשפחה שלי תוכל לרכוש דירה פה, בישראל.
אני גם תורם את חלקי, מוזר ככל שזה נשמע, לכיבוש - מדי שנה אני יוצא לחודש מילואים שמתבצעים בדרך כלל בגדה המערבית בשמירה צמודה על מתנחלים, שמירה שהמשפחה שלי בירושלים (לא המקום הכי שליו בפלשתינה-א"י) לא זוכה לו. למעשה, בחודש אוגוסט הקרוב אצא לחודש מילואים בנווה צוף, כדי לשמור על בתי המידות של אלו שרוצים לעבוד בגוש דן אבל לא לשלם על הבתים כמו שמשלמים במרכז.
בגלל שהדעה שלי נמצאת במיעוט, והבחירות האחרונות הוכיחו זאת מעל לכל ספק - 3.5 מכל 5 ישראלים הצביעו ליכוד וימינה - ובגלל שאני מתנגד לסירובי חוק לסוגיהם, כאמור, נותרתי רק עם מחאה אחת כנגד ההתנחלויות והמתנחלים: לא לקנות מהם.
לא לפרנס אותם.
לא לסייע להם לממן עוד ועוד אשקוביות שיוצבו במאחזים לא חוקיים, שבאופן פלאי ולמרות שישראל באופן רשמי לא מאבטחת - יקבלו מיד פילבוקס עם כוח צה"לי שישמור עליהם.
לא מסכים לשלם על זה. לא מסכים.
אז כשהילדות רוצות חלבה, קונים להן משהו שהוא לא אחווה, כי אחווה מייצרים בברקן. אני מעדיף לקנות כחול לבן על לקנות משהו שמגיע מהשטחים, ממש כמו שאני מעדיף תמיד לקנות מוצרים שהם תוצרת הארץ ולא דברים מחו"ל.
ככה זה. זו זכותי, וכמו שאני רואה את זה זו גם חובתי, שלא לממן אידאולוגיה שמבחינתי היא הרסנית. כמו שאני רואה את זה, בכל פעם שאני מעדיף מוצר ישראלי על מוצר שמגיע מהשטחים מדובר בהצלחה כפולה: גם לא מימנתי את בעל ההון המתנחל, וגם סייעתי למתחרה הישראלי שלו (שאשכרה מייצר בישראל ומעסיק פועלים ישראלים שמשלמים מסים לישראל ומהמסים שלהם ממשלת ישראל בונה דברים עבור הישראלים).
אבל היום הכנסת החליטה שלהחרים מוצרים מההתנחלויות זה לא חוקי.
החוק האווילי שנקרא "חוק איסור הטלת חרם" קובע שאם אקרא לאנשים לעשות כמוני, ופשוט להימנע מלרכוש מוצרים שמיוצרים בגדה המערבית - אהפוך לפושע. בית המשפט יוכל להטיל עליי קנס של 30,000 שקלים כי לא קניתי בייגלה של בייגל בייגל, ואם יזמתי את החרם על סודה קלאב - דיני יהיה כפל קנס. בשני המקרים, אגב, אם בעל ההון המתנחל יטען שנגרם לו נזק יוכל בית המשפט להחליט שמעבר לקנס עליי לפצות את הגביר מהגדה על הנזק שנגרם לו כתוצאה מאי קניית המוצר שלו.
בדברי ההסבר כותבים הח"כים שהציעו את הצעת חוק איסור חרם, כי "הנחת היסוד היא שאזרח או תושב המדינה לא יקרא להטלת חרם על ארצו שלו או על בעלות בריתה. הנחה זו הופרכה ככל שהדברים אמורים באזרחי ותושבי ישראל. אם ארה"ב מגינה בחוק על ידידותיה, קל וחומר שלישראל קיימת החובה והזכות להגן בחוק עליה ועל אזרחיה."
סליחה שאני מציק לכבודם בשאלה - אבל מה קרה לחופש הביטוי? מה קרה לחופש הקניין? ומה לעזאזל ההבדל בין חרם שלי על מוצרי ההתנחלויות לבין החרם שעושים על הקוטג' של תנובה? הרי גם תנובה היא מוצר ישראלי!
אם מחר תבחר הקשת הדמוקרטית המזרחית להטיל חרם על מוצרים מהקיבוצים על רקע קיפוח ערי הפיתוח במשך ששה עשורים, האם לא נראה בכך כמחאה לגיטימית - בין אם נסכים לה ובין אם לאו? אם בשבוע הבא יחליטו מתנחלים להטיל חרם כלכלי על איקאה כי היא לא מסכימה לרכוש מוצרים מהגדה, האם לא נראה בכך מעורבות פוליטית מבורכת, גם אם איננו ימנים? אם אחרי המשט הבא יחליטו אזרחי ישראל להתייצב כאיש אחד ולהטיל חרם על מוצרים טורקיים, האם חברי הכנסת אקוניס, אלקין, דליה איציק, אלכס מילר ושאר המחוקקים שחתומים על הצעת החוק הזו יעמדו על הרגליים האחוריות ויסבירו לנו שחרם זה אסור???
הרי החוק נועד להגן רק על המתנחלים. הרי הם מעל החוק - וכשהם מוצאים עצמם בסירה אחת איתנו, הישראלים, מיד ירוצו הח"כים מימין לתקן את המעוות. הרי המתנחלים הם בבת עינה של ממשלת ישראל.
בואו נבהיר משהו - אם החוק האווילי הזה, חוק סתימת הפיות התשע"א, יעבור בקריאה שלישית יש לי כוונה להפר אותו תחת כל עץ רענן, ובכל מרכול ברחבי ישראל. הגיע הזמן שהממשלה והכנסת יבינו שהם לא מוזמנים לעגלת הקניות שלי.
עופו לי מעגלת הסופר, קיבינימט!
מדובר בצורת המחאה הלגיטימית ביותר - מחאה כלכלית. אין ממנה נפגעים בנפש, אין הרוגים ואין פצועים. יש רק בעלי הון שעברו לגדה כדי ליהנות מהטבות מפליגות שהמדינה נותנת להם - על חשבוני! - שייפגעו בכיס. בשורת הרווח.
זו מחאה בצורתה הטהורה ביותר. הפציפיסטית ביותר.
היעילה ביותר.
יש דבר אחד מעודד בהצעת החוק הזו - החרם עובד. יש יותר ויותר אנשים כמוני, ישראלים ציונים מהמיינסטרים, שלא קונים מוצרים מהגדה. יש לזה גם הוכחות: מוליטלוק אמורים לעבור ארצה עוד השנה. יקבי ברקן כבר העבירו את הייצור שלהם לישראל, וכך גם עוד עשרות חברות שמבינות שההטבות שהן מקבלות במס, מתבטלות על ידי העובדה שהן פשוט מוכרות הרבה פחות לנו, ולמדינות שמעבר לים.
עוד מאמץ קטן של כולנו, עוד כמה בחירות נכונות על המדף בסופר - וכל הדליה איציקים, ואריה אלדדים וזאב אלקינים ושאר אנשים הזויים שיזמו את הצעת החוק הזאת יישארו עם חוק שלא שווה שום דבר.
איך אשתי אמרה, כשסיפרתי לה על החוק? מה הם יעשו - ירדפו אחרינו בסופר?
אני קונה כחול לבן.
אני קונה תוצרת ישראל.
ישראלי אמיתי, לא קונה תוצרת מפלסטין.