כמו רוב היהודים במזרח אירופה לפני השואה, המשפחה של סבתא שלי היו תומכי אגודת ישראל. יהודים דתיים מזרח אירופאים "קלאסיים". לא מדליקים אש בשבת, עושים את כל החגים כהלכתם, מבדילים במוצ"ש ומקדשים בשישי, מקפידים על מצווה קלה כחמורה - עושים מה שאמר להם הרב.
אחרי השואה כמעט ולא נשאר איש מהמשפחה, וסבתא התחתנה עם סבא. גם הוא, כמוה, היה דתי. עד יומם האחרון, נשארו דתיים. בניגוד לחלק גדול מהמשפחה שהפכו בישראל לחרדים עוד יותר, הם הפסיקו להצביע "אגודה" כי אבא, שהיה פעיל מפלגתי, ביקש את הקולות שלהם.
למרות שנפטרה לפני למעלה מ- 13 שנה, עד היום סבתא ז"ל היא המצפן שלי בנושאי דת. למרות שאני לא דתי, אני מקפיד לצום ביום הכיפורים ולא לאכול לחם (או אפילו קטניות) בפסח. מה שהיה טוב לה, אני אומר לעצמי כל שנה, טוב גם לי.
אין לי , ומעולם לא הייתה לי, בעיה כלשהי עם החרדים. הם לא מפריעים לי. חלק גדול מהמשפחה שלי הם חרדים גמורים, כפי שכבר כתבתי. גם לא מפריע לי שהם לא עושים צבא. אני ממש לא חושב שיש לצה"ל מה לעשות איתם (למרות שהיה ראוי להביא אותם כמתנדבים לבתי חולים, מד"א וכאלה מין - אבל זה דיון אחר). סך הכל, ה"סטטוס קוו" המפורסם הוא דבר שאני יכול לחיות איתו די בקלות, ובתור תושב ירושלים אני חייב לומר שאני די נהנה מהעובדה שהכבישים ריקים בשבת ואפשר לצאת בקלות לטיול עם המשפחה.
כשגיליתי על ההפרדה שיצרו באזור כיכר השבת בין מדרכות לגברים לבין מדרכות לנשים הזדעזעתי. התמונות ששודרו הראו גברתנים חרדים המסמנים לנשים לעבור מדרכה, כדי שחלילה לא יווצר מצב בו גבר ילך ליד אישה. באמצע העיר ירושלים, ברחוב המתוחזק מכספי הארנונה שלי (ואני, בניגוד לרוב התושבים ברחוב הזה באמת משלם ארנונה), לא יתאפשר לי לצעוד יד ביד עם אשתי אם אגיע לשם משום שהיא, מה לעשות, אישה.
(אגב, מעניין לגלות שדווקא אלו שמשמיעים את הקולות הבוטים ביותר נגד הומוסקסואלים הם אלו שמתעקשים להיות כל הזמן בחברה שכולה על טהרת הגברים, ודווקא אלו שמדברים כל הזמן על החברה ה"טהורה מחשבתית" שלהם, הם אלו שבטוחים שאשה פלונית שתעבור ברחוב היא-היא זו שתכניס מחשבות עבירה למוחם הטהור, כאילו היו ילדים בני ארבע שלא מסוגלים לדחות מחשבות זימה מהסוג שכל נער בן 15 בעולם החילוני למד מזמן לדכא.)
שאלתי את עצמי מה סבתא ז"ל הייתה אומרת. האם הייתה מקבלת מצב בו היא וסבא שלי לא יכולים לצעוד זה לצד זה? האם הרב שלה, שם בטרנסילבניה הרחוקה, היה מוציא פסק הלכה שכזה? האם אברהם אבינו היה מסכים ללכת ברחוב בנפרד משרה? דוד היה מסכים לצעוד על מדרכה אחרת מבת שבע? האם זאת היהדות?
התשובה היא חד משמעית: לא.
הבוקר הלכתי להפגין מול מאה שערים עם קבוצה גדולה של אנשים שחושבים שלנשים מותר לעבור ברחוב, והזדעזעו שגם עניין מובן מאליו שכזה הוא כבר לא מובן מאליו. אני לא קשור לאף אחד מהארגונים שארגנו את המצעד שהיה הבוקר ברחוב שטראוס (אינני אשה, וגם לא פמיניסטית), אבל כששמעתי על ההפגנה הרגשתי שאני חייב ליטול בה חלק. ידעתי שאם אשב בצד בזמן שהופכים את הדת שלי למשהו שכל מטרתו הוא לדכא אנשים אחרים - וכל זה קורה בעיר שלי ובמדינה שלי - לא אסלח לעצמי. לפעמים פשוט אי אפשר להחריש עוד.
התהלוכה, שנטלו בה חלק כמה עשרות אנשים, עברה ברחוב ללא אירועים מיוחדים. לפתע גברת אחת, ממרפסת הקומה השלישית התחילה לצעוק שאנחנו חוצפנים. שלהתערב בנעשה במאה שערים שקול להתערבות במה שתבשל למשפחתה במטבח. רוב האנשים יסכימו איתה. הרי מה לנו ולגטו החרדי שם, מעבר להרי החושך, במאה שערים? אנחנו הרי מקיימים אורח חיים מודרני וליברלי, יש לנו אייפוד ולפטופ בתיק, ואפשר להזמין אחלה שרימפסים לא רק בבראסרי בת"א, אלא גם בדולפין ים בירושלים. זו המאה ה- 21, אנחנו אומרים לעצמנו, וזכותם של הדוסים ממאה שערים להחזיר את עצמם לתקופת האבן - הרי זו כל מהות הפלורליזם. חיה ותן לחיות.
אז זהו, שלא.
אם נסכים לקבל מצב בו תהיה הפרדה בין גברים לנשים ברחובות "שלהם", באוטובוסים "שהם" משתמשים בהם או בפארקים "שהם" משחקים בהם (וכן, גם זה כבר קיים פה ושם בבירתנו הנצחית), אנחנו מועלים באחת החובות החשובות ביותר שלנו כאזרחים - אנחנו מועלים בחובתנו להגן על החלשים (במקרה הזה: חלשות) אפילו מפני עצמם. זו לא התנשאות, ממש לא. אילולא הייתי רואה את הגברתנים בפתחי הרחוב המונעים את מעברן של הנשים ייתכן והייתי אומר לעצמי שזה רצונן של נשות מאה שערים ורצונן הוא גם כבודן. זה לא המצב. כולנו מכירים את משמרות ה"צניעות", ואת האלימות המופעלת ברחוב החרדי ה"ערכי". אם אסכים לדיכוי הנשים במאה שערים היום - זה כאילו אסכים לדיכוין של בנותיי שלי מחר.
ואני לא מסכים.
אני מאוד שמח שסבתא שלי לא פה כדי לראות מה עשו מהדת שהייתה כה חשובה לה. אני מאוד שמח שהיא לא רואה איך דווקא אלו שמינו עצמם לשומרים-מטעם-עצמם על ערכיו של עם ישראל הופכים כל דבר שנוטף ממנו ולו שמץ של דת ומסורת לדבר מאוס על ידי חלק ניכר מאזרחי ישראל.
צר לי על עיריית ירושלים שמעלימה עין ממה שקורה במאה שערים כי ראש העיר לא רוצה להסתכסך עם שותפיו לקואליציה. צר לי על משטרת ישראל שרואה אפליה מול עיניה ואינה אוכפת את החוקים שמטרתם למנוע אפליה כזאת. צר לי על בג"ץ שנדרש שוב ושוב לשמש כמגן על זכויות האדם כששאר הרשויות לא נוקפות אצבע, רק כדי לגלות שמתעלמים מפסיקותיו כי זה הרי מוסד של החילויינים המשוקצים.
אין לנו על מי לסמוך אלא על עצמנו. אם לא נפגין, אם לא נמחה, אם לא נילחם - מוטב להתחיל להתארגן על בגדים שחורים.
לא יודע מה אתכם, אבל לי מאוד חם בשחור. אני מעדיף טי שירט לבנה, כמו שלבשתי הבוקר, בהפגנה של כמה עשרות אנשים ברח' שטראוס בירושלים שחושבים שאפילו נשים זכאיות לעבור ברחוב במאה שערים, מבלי לעבור מדרכה.
מחזק את ידיך. צודק במאת האחוזים. יש רחובות במאה שערים שאם אני ואתה נכנס אליהם נקבל מכות. צריך גם לטפל בעניין שריפת הדגלים ביום העצמאות. זה גם מעשה שאני לא מוכן לקבל.
השבמחקחיים, קל לי מאוד להזדהות עם דבריך,אך בהסתייגות קלה (ר' בסייפא), כי אני עברתי חוויה קשה מאוד בשכונה זו.
השבמחקוסיפור שהיה כך היה או כמו שאומרים במחוזותינו, אמא בעדו:
בפעם האחרונה שעברתי (ברכב, לא ברגל) דרך שכונת "מאה שערים" (לפני כ-20 שנה) התנפל על הרכב נחיל שחור עם פסי כסף של אברכים נטורי קרתא, שחבטו ברכב במטריותיהם השחורות והמאיימות (למרות שעד כמה שזכור לי, לא אירע הדבר ב"הושענא רבא", זמן חיבוט הערבות...), פינצ'רו את גלגלי הרכב ושברו את השמשה הקדמית (הצדדיות לא היו ברות שבירה, כי היו מפרספקט, כמיגון מפני בני ישמעאל, למרבה האירוניה...)
מחשש להיפגע בתוך הרכב, בחרנו ברע במיעוטו, כפי שהערכנו באותו רגע, ויצאנו מהרכב אל מול ההמון הזועם - שם זכיתי לקיתונות של קללות ומכות עם המטריות, תוך הקפדה על עיקרון ההפרדה...
לציין, כי הנשים היו שותפות פעילות!
תוך כדי הקפדה על ההפרדה, עמדו במרפסות הבתים, שתלויות ממש מעל הכביש, עם דליים של מיים.
היינו ממש בסכנת חיים!
ופישר, בתמימותו, כאשר מדובר בדתיים,
ניסה לדבר אל "ליבם" ביידיש : "אונץ איזן יידן, ראחמונס.........." (אל תתפוס אותי במילה, שהרי היידיש לא בדיוק המאמא לושן שלי...),
אך דבריו, שלא למרבה הפלא, נפלו על אזניים ערלות...והוא, לתומו, חשב שחרדים שמקפידים להסיר את העורלה בהגיעם ל-8 ימים, אינם ערלים עוד....
אם לא הייתי אחוזת אימה, הייתי צוחקת, נוכח המחזה הפתטי חסר התוחלת הלזה...
ותודה לשטינקר (לא לאל, חו"ח חו"ש), ניצלנו בשן ועיין הודות לא-שוורצה שטינקר בן 4 או 5 בערך, שרץ לספר לשוטרים.
וכל זה בירושליים בירתו הנצחית של העם היהודי, ודווקא באחד מחלקיה היהודיים!
כל זה קרה, כאמור, בשכונת מאה שערים" - מרכז ההתרחשויות בהן אתה דן בפוסט זה.
אך, למען הגילוי הנאות (ולא בשל סימפטייה מיוחדת
לזרמים החרדיים ביהדות), חשוב לציין ולהבהיר, כי שכונה זו הינה הגטו (מבחירה)של זרם "נטורי קרתא", ומחוללי האירועים הקשים שם לאורך הזמנים, לרבות במקרים ספציפיים אלו, הינם בני "נטורי קרתא", כת בפני עצמה! ולא של חרדים אחרים.
פירגנתי לך. אני מבין את הפחד שלך. ובסופו של דבר אנחנו צריכים להשאר בפרופורציה. מדובר בקבוצה שדואגת בעיקר לעצמה. וההשפעה שלה בעיקר היא בדיבורים ולא במהות על החיים בישראל.
השבמחקמדובר בקבוצה שיצאו ממנה החוליגנים שתומכים בפלסטין, הקבוצה הזאת לא יצאה מבני ברק או מרחבי ירושלים, ולא סתם הם יצאו ממאה שערים.
מדובר בקבוצה שכל שני וחמישי עושה שוד ומנפצת זגוגיות של חנויות בסביבת של מאה שערים, להזכירך מדובר בחנויות חרדיות למהדרין. אלא שהם החליטו שהם לא עוברים את התקן.
הקבוצה הזאת יום אחד כמעט סקלו את חבר הכנסת גפני ואלי ישי, גגל על זה.
אין שום דרך לדבר או ליצור איתם הדברות כך שנניח להם מוטב מאשר להתייחס אליהם. (בדיוק כמו שהמשטרה לא נכנסת למעוזי פשע חילוניים).
הקבוצה הזאת מתפלגת משנה לשנה כך שהיא לא תעלם אבל בהחלט היא לא תוכל להשפיע.